פסק-דין בתיק ת"ק 51378-05-11

1.         בפני תביעה שהוגשה במקור להשבת סך של 2,000 ש"ח מתוך 3,500 ש"ח, ששולמו לנתבע לביצוע עבודת איטום גג. לטענת התובעת, הזיפות נעשה ב-1/6/10 ובגשם הראשון, בחודש ינואר 2011, טפטפו מים במטבח. נטען כי הנתבע לא היה מוכן לבוא ולתקן את עבודתו. ביום 10/7/11 הוגשה בקשת תיקון לכתב התביעה, תוך הגדלת סכום התביעה ל-5,140 ש"ח, לפי 500 ש"ח לתיקון הדירה ו-4,640 ש"ח לביצוע עבודות זיפות. בתמיכה הוגשה הצעה של שלומי סורקיס, שגם נתן חוות דעת לסיבות לכשל האיטום, וגם הצעה לתיקון על ידו, ועלות התיקון הנדרש.

            בדיון נשאל מר סורקיס לביסוס המקצועי שלו למתן חוות דעת והתשובה הייתה שהוא עוסק באיטום גגות כ-30 שנה ועבר השתלמות במכללת "בילדינג" בחסות מרכז הבנייה הישראלי וקיבל תעודה של "אוטם מורשה" לאחר שעבר קורס "אוטם מורשה" בשנת 2004, עמד בהצלחה בדרישות הקורס שהתנהל על פני 72 שעות, וגם השתתף ביום הרענון ביום 15/12/10. יצוין כי הזכאות לתעודה תקפה עד ליום 31/12/11.

            לדעת מר סורקיס הבעיה נוצרה מכך שבחלק מהגג נעשה שימוש ביריעות שחורות שלא מתאימות לאיטום גגות. כמו כן, היריעות לא עלו מספיק גבוה על גבי הקירות בהיקף הגג.  בנוסף קיים פתח אוורור של השירותים ושם לא בוצע איטום. כמו כן, באזור המרזב לא קולפו שכבות זפת ישן ולא פורקה רשת מעל הניקוז. היריעות הולחמו, חלקן, על גבי הרשת.

            על אף שהונחו יריעות בכמות של 60 מ"ר, כ-5 מ"ר מעבר להיקף מחצית הגג של התובעת, אין בכך כדי ליצור איטום ולמנוע חדירת מים מהמחצית השנייה של הגג. מר סורקיס מציין כי בגגות בהם השיפועים על הגג נבנו מתערובת בטון וחול, איטום מחצית גג יוצר בעייתיות אם האיטום חסר בצד השני, בגלל חדירת מים דרך החול והבטון ומשם לתוך הדירה.

בשלב שמיעת הראיות, הציג מר סורקיס צילומים שביצע בגג בצד של התובעת לפי עדותו. הנתבע חלק על צילומי העד מטעם התובעת, ועל היותם מהצד של התובעת.

3.         הנטל חל על התובעת להביא ראיות לביסוס הטענה שכניסת המים לדירה נבע מהאיטום הלקוי. התובעת העידה שנכנסו לה מים עם הגשם הראשון בטפטוף. לא ברטיבות מספיגת מים בחול המעורב בבטון. 

במסמך שהכין מר סורקיס יש פירוט של כשלי עבודה:

הנחת יריעות שחורות -

בחקירתו הנגדית הסביר העד שההבדל בין יריעות שחורות ללבנות, שהן התקניות, סומסום, הוא פרק הזמן שהיריעות הראשונות מחזיקות מעמד. השחורות מחזיקות מעמד  כ-3 שנים לעומת 7-10 שנים של הלבנות והטעם לכך נעוץ בפרק הזמן שכל סוג יריעה עומדת לאורך זמן בשמש.

מר סורקיס לא העיד ואינו מומחה בתחום טיבם של היריעות המסוימות שהונחו בגג התובעת והאם נפל בהם פגם.

הנתבע חלק שהניח יריעות שחורות. התובעת העידה שקיבלה ממנו 7 שנות אחריות ( מוצג ת/7).  כמו כן בהתייחס לאסמכתא לקיומם של יריעות שחורות התייחס הנתבע לצילומים מוצגים ת/3 ו- ת/7 שהוגשו גם להוכיח כי היריעות לא הונחו עם הדבקה על המעקה. בדיון אמר העד שזה צילום של אותו מעקה ( עמ' 15 לפרוטוקול מול שורות 8-9). בצילום מוצג ת/3 סומנו יריעה שחורה ב-X ויריעה לבנה ב-XX. לטענת הנתבע בשתי התמונות היריעות אינן  זהות.

4.         היריעות לא הונחו עם הדבקה על המעקה -

            ההוכחה היא צילומים מוצגים ת/3 ו- ת/7 . העד העיד כי מדובר בתמונות של אותו מעקה.

בשתי התמונות היריעות אינן  זהות. 

            העדר איטום באזור פתח האוורור של השירותים; באזור המרזב לא קולפו שכבות ישנות ולא פורקה רשת מעל הניקוז וחלק מהיריעות הולחמו מעל הרשת -

הוצגו צילומים של פתח האוורור של השירותים .

            הנתבע אטם מחצית של גג ומכאן יתכן מקור לנזילת המים לאחר הגשמים-

העד חיווה את דעתו שצריך לעבור את המחצית ב-2-3 מטרים, וכלשונו - "לפלוש". על פי עדותו הנתבע אפילו לא עבר את המחצית. לפי מדידות העד, הנתבע ביצע 60 מ"ר ושטח הדירה 55 מ"ר. העד לא פירט היכן הלך ההפרש אם הנתבע גם לא הגיע למחצית הגג.

באשר לטענה שיש צורך לפלוש לגג השכן אם לא אוטמים גג שלם, העיד הנתבע שמסר לתובעת שהוא צריך לעשות כן. התובעת לא חלקה על כך ושהשיבה שהיא אמרה לנתבע שהיא מצפה מהנתבע לא לחייב אותה מעבר לנדרש, כי היא ללא סיוע וגיבוי של גבר. על כך השיב הנתבע והפנה לצרופה שהתובעת צירפה לבקשה לתיקון כתב התביעה, צרופה שהוגשה בטעות כי היא מתייחסת לתיק אחר ושם התובעת מציגה עצמה כמגובה בבעלה ובפועל ( מכתב מיולי 2011).